נהוג להתייחס להפרעות אכילה כאל "בעיה של נשים", אך האם כך באמת הדבר? מה מקומם של גברים המתמודדים עם הפרעות אכילה או בעיות עם דימוי הגוף? האם התמודדותם שונה מזו של נשים? ומה יכול לעזור?

 

 

​

​

לאורך השנים התמקד המחקר על הפרעות אכילה בעיקר בנשים, מתוך הנחה שמדובר ב"בעיה של נשים". עד לא מזמן גרסו ההערכות המקובלות כי נשים מהוות כ-90 אחוזים מהמתמודדים עם הפרעות אכילה, בעוד שהפרעות אכילה אצל גברים נתפסו כנדירות. בהתאם לכך, גם שיטות הטיפול ומסגרות הטיפול עוצבו כך שיתאימו לציבור הנשי.

​

בשנים האחרונות החלו להצטבר נתונים מחקריים המלמדים כי הפער הקיים בין גברים לנשים בשכיחות של הפרעות אכילה הינו קטן באופן משמעותי ממה שנהוג היה לחשוב. הערכות עדכניות גורסות כי גברים מהווים כשליש עד רבע מהמתמודדים עם אנורקסיה (anorexia nervosa) ובולימיה (bulimia nervosa)   .

​

אולם, בעוד שמחקרים מראים בבירור שהפרעות אכילה אינן רק "בעיה של נשים", השדה הטיפולי ממשיך במידה רבה להתייחס אליה ככזו. כך למשל, חלק ניכר ממסגרות הטיפול להפרעות אכילה מוכוון יותר לקהל הנשי, ודיונים מקצועיים על הפרעות אכילה נוטים להתמקד בעיקר בנשים.

 

​

​

כיצד נראות הפרעות אכילה אצל גברים?

​

בהכללה, ניתן לומר שבהפרעות אכילה קיים שילוב בין תחושה קיצונית של חוסר שביעות רצון ממראה הגוף לבין התנהגויות ודפוסי אכילה לא בריאים. במקרים רבים התנהגויות אלה מכוונות לשינוי מראה הגוף ולהתאמתו למראה שנתפס כאידיאלי בתרבות (למשל, הקפדה על דיאטה מחמירה להורדה במשקל במטרה להיראות רזה יותר). בעוד שהקפדה על משקל הגוף, שמירה על דיאטה מאוזנת ואימון גופני הינן פעולות נורמטיביות ואף בריאות, אצל אנשים עם הפרעות אכילה הן הופכות לחלק מרכזי בחיים. במקרים קיצונים כל שגרת החיים מתארגנת סביב העיסוק במראה הגוף והניסיון לשנות אותו. בנוסף, ההקפדה על דיאטה או על משטר אימונים נעשית לעיתים כה קיצונית, עד שהיא הופכת למסוכנת לבריאות. 

​

בעוד שנשים עם הפרעות אכילה לרוב שואפות לרזות (וזאת בהתאם לתפיסה הרווחת בתרבות, לפיה להיות יפה זה להיות רזה), אצל גברים התמונה מעט שונה. מבנה הגוף הגברי שנתפס כאידאלי בתרבות המערבית הינו מבנה גוף שרירי, לרוב רחב יותר ממבנה הגוף הממוצע. בעוד שמנשים "מצופה" לרזות (דרך הפחתה באחוזי השומן ואיבוד מסת גוף), מגברים "מצופה" להעלות את מסת השריר ולהתרחב, וזאת במקביל להפחתת אחוזי השומן. בעוד שנשים שמנסות לרזות שואפות לצמצם את צריכת הקלוריות ולשרוף כמה שיותר קלוריות, גברים שמנסים להיראות שריריים יותר מנסים להגביר צריכה של חלבונים ולהשקיע באימונים לצורך פיתוח השרירים   .

 

המשמעות היא שיש גברים הסובלים מהפרעות אכילה, אך כלל אינם עסוקים ברצון לרזות (להפך, הם רוצים להתרחב ו"להתנפח"). הם משקיעים שעות ארוכות בחדר כושר, מחשבים בדקדקנות את כמויות המזון שהם צורכים, וחשים תסכול נוראי מכך שאינם נראים כפי שהיו רוצים להיראות. מאחר שהקריטריונים הרפואיים להפרעות אכילה מתייחסים בעיקר לרצון לרזות, יתכן כי גברים אלה לא יאובחנו עם הפרעות אכילה, ולכן גם לא יקבלו טיפול מתאים, זאת למרות שהם סובלים מאוד ממצבם .

​

עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל הגברים המתמודדים עם הפרעות אכילה רוצים להיראות שריריים. קיימים לא מעט גברים עם הפרעות אכילה אשר שואפים להיות רזים באופן קיצוני, ומשקיעים מאמצים רבים בניסיון לרזות.  

 

​

​

הסכנות במרדף אחר המראה הגברי האידאלי

 

כמו דיאטה שתכליתה לשרוף קלוריות ולרדת במשקל, גם דיאטה ושגרת אימונים שתכליתן לפתח את השרירים, עשויות להיות בריאות כשהן נעשות באופן מתון ומבוקר. עם זאת, כשהן מבוצעות באופן אינטנסיבי מידי, הן עלולות להיות מסוכנות. להשקעה קיצונית בפיתוח השרירים עשויות להיות השלכות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית. אימון מאומץ ללא זמני מנוחה מספקים עלול לאורך זמן להוביל לפגיעה במערכת החיסון, במערכת העצבים ובמערכת האנדוקרינית. בנוסף, הוא עלול לגרום לשינויים במצב הרוח ולדיכאון. סכנה נוספת קשורה לחומרים שונים בהם משתמשים לעיתים במטרה להאיץ את תהליך פיתוח השרירים. שימוש לא מבוקר בחומרים אלה עלול לגרום להפרעות בלב ובכלי הדם, קשיי שינה, התקפי חרדה ושינויים קיצוניים במצב הרוח  .

​

כמו כן, כאשר כל שגרת היום מוקדשת למראה הגוף (בין אם במטרה לרזות ובין אם במטרה לפתח שרירים), עלולים להיפגע התפקודים החברתיים. כך למשל, רבים מהמתמודדים עם הפרעות אכילה מדווחים על הסתגרות והתרחקות מסביבת המשפחה והחברים. תופעה נפוצה נוספת הינה אובדן עניין בנושאים שאינם קשורים למראה הגוף, כולל תחביבים, עבודה ולימודים.

​

​

 

כיצד ניתן לטפל בהפרעות אכילה?

 

מגוון גישות טיפוליות נמצאו במחקרים כתורמות לטיפול בהפרעות אכילה, ביניהן פסיכותרפיה דינאמית בגישת פסיכולוגיית העצמי, טיפול משפחתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT). במקרים מסוימים מומלץ לערב בטיפול גורמים נוספים כמו דיאטן/ית (לצורך מעקב אחר המשקל והרגלי האכילה) או פסיאטר/ית (לצורך קבלת טיפול תרופתי במידת הצורך). במקרים קשים ניתן להיעזר גם בליווי בזמן הארוחות.

​

לתפיסתי, בעת טיפול בגברים עם הפרעות בדימוי הגוף או באכילה, חשוב לתת את הדעת גם לתכנים ייחודיים האופייניים לגברים. כך למשל, יש להתייחס לאידאל היופי הגברי, לשאיפה להיראות שרירי ולהתמודדות עם הציפיות הנפוצות מגברים בחברה שלנו. לא פעם נוצר מתח רב במפגש בין הרצון לעמוד במה שמצופה מגברים בחברה, מצד אחד, לבין הרצון להשקיע בגוף במטרה להידמות לאידאל היופי, מצד שני. כאשר מתייחסים לאידאל היופי כחלק מההקשר הרחב יותר של גבריות ושל התפקידים החברתיים המוטלים על גברים בתרבות שלנו, ניתן, לטעמי, לתת מענה שלם יותר לגברים המתמודדים עם בעיות בדימוי הגוף ובאכילה.   

​

​

​

 

מקורות:

​

1 Hudson, J.I., Hirpi, E., Pope, H.G.Jr., & Kessler, R.C. (2007). The prevalence and correlates of eating disorders in the national comorbidity survey replication. Biological Psychiatry, 61(3), 348-358. doi: 10.1016/j.biopsych.2006.03.040

 

2 Strother, E., Lemberg, R., Stanford, S. C., & Turberville, D. (2012). Eating disorders in men: underdiagnosed, undertreated, and misunderstood. Eating disorders, 20(5), 346-355.‏ doi: 10.1080/10640266.2012.715512

 

3 Frederick, D. A., Buchanan, G. M., Sadehgi-Azar, L., Peplau, L. A., Haselton, M. G., Berezovskaya, A., & Lipinski, R. E. (2007). Desiring the muscular ideal: Men's body satisfaction in the United States, Ukraine, and Ghana. Psychology of Men & Masculinity, 8(2), 103. doi: 10.1037/1524-9220.8.2.103

 

4 Parent, M. (2013). Clinical considerations in etiology, assessment, and treatment of man's muscularity-focused body image disturbance. Psychology of Man & Masculinity, 14(1), 88-100. doi: 10.1037/a0025644.